פש"ר 8018-01-18

תקציר

עמידר, החברה הלאומית לדיור, תבעה חייב בבית משפט השלום בחיפה בגין אי תשלום שכר דירה וחיובים נוספים הקשורים לדירה שניהל עמידר. החייב לא השיב לתביעה, מה שהוביל לפסק דין לטובתו של עמידר. לאחר מכן הגישה החברה שני כתבי אישום להוצאה לפועל: פסק דין כספי וצו לפינוי הדירה. החייב, שהיה נתון בכינוס נכסים בשל חובות משמעותיים, ביקש עיכוב פינוי, בנימוק של מצבו הכלכלי והרפואי הקשה. בית המשפט שקל את טענות החייב, שהסתמכו על פסיקות קודמות, לרבות פרשות גמזו, פלד ובולוס, תוך הדגשת הזכות לקיום בכבוד וסמכותה של בית המשפט לחדלות פירעון לעכב הליכים. עם זאת, עמידר טען כי המקרה הנוכחי שונה מהתקדימים שהפעיל החייב. החברה גם הדגישה את הצורך בחלוקה הוגנת של משאבי הדיור הציבורי, לאור העובדה שזכאים רבים ממתינים לתורם למגורים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת החייב לעיכוב ביצוע, וציין כי הדירה המדוברת היא דיור ציבורי. בית המשפט הכיר בנסיבותיו המאתגרות של החייב, אך הדגיש כי אי תשלום החיובים אינו מצדיק את השארת הדירה בעוד רבים אחרים הממתינים לדיור ציבורי מוכנים לשלם את הסכומים הנדרשים. בית המשפט הורה על עיכוב הפינוי ב-90 יום נוספים, מה שאיפשר לחייב זמן לשקול את האפשרויות העומדות בפניו ואולי להגיע להסדר עם עמידר. ההחלטה ביטלה את הקפאת ההליכים, שתוקפה החל ממועד נקוב.