ת"א 612/99

תקציר

במקרה של הפקעת מקרקעין, על בית המשפט להכריע בגובה הפיצויים המגיעים לתובעים בגין הפקעת רכושם על ידי הנתבע. התובעים הם מספר בעלי קרקע, בעלי חלקים מוגדרים בבירור, של חלקת קרקע הגובלת בכביש 79. הקרקע הופקעה בשני שלבים, ב-1972 וב-1995, ובסך הכל הופקעו 5,893 מ"ר. 3,887 המטרים הרבועים הנותרים עדיין בבעלות התובעים. התובעים טוענים כי הם זכאים לפיצוי לא רק בגין השטח המופקע אלא גם בגין ירידת ערך יתרת הקרקע. בפני בית המשפט הוצגו שלוש הערכות שווי של הקרקע. שני הראשונים היו של שמאים שמונו על ידי התובעים והנתבעת, אשר העריכו את הקרקע ב-20 ₪ ו-5 ₪ למ"ר בהתאמה. השומה השלישית, שהוכנה מטעם בית המשפט, העריכה את שווי הקרקע בין 12 ל-14 שקל למ"ר. בית המשפט מצא את חוות הדעת של המומחה שמונה על ידי בית המשפט כמבוססת ביותר וקבע כי התובעים זכאים לפיצוי של 10 ₪ למ"ר עבור השטח המופקע. לגבי יתרת השטח החליט בית המשפט על פיצוי של 2.5 ₪ למ"ר, שהם 25% מהפיצוי בגין הקרקע המופקעת, בהתבסס על הערכות הן של המומחה שמונה על ידי בית המשפט והן של המומחה מטעם הנתבעת. הפיצוי ישולם בשיעור של 1995, בתוספת הצמדה וריבית, על פי החוק הישראלי. כל צד יישא בהוצאות השמאי שלו, ואילו התובעים יקבלו מהנתבע 20,000 ₪ כולל מע"מ בגין שכר טרחת עורך דין.