רע"ב 54395-08-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על סכסוך בין בעל בית לקבלן שביצע עבודות גמר בוילה של בעל הבית. הסכסוך נדון בפני בורר בהתאם להסכם בוררות שנחתם בין הצדדים. הקבלן ביקש לערער על פסק הבורר, שהיטיב עם בעל הבית, בבית משפט השלום בתל אביב, אך הבקשה נדחתה בשל פספוס מועדים וחוסר צדק. הקבלן, אליו הצטרף מבקש נוסף, טען כי הם אינם צד לבוררות, כי הבורר חרג מסמכותו וכי לא ניתנה להם הזדמנות להציג ראיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם וכי טענותיהם לא חרגו מהאינטרסים הישירים של הצדדים המעורבים. זאת ועוד, טענת המבקש השני כי לא היה צד לבוררות סותרת את העובדות שהוצגו בבקשה. עוד ציין בית המשפט כי היקף סמכותו של הבורר הוגדר בהסכמת הצדדים, שכללה תביעות הדדיות, וכי המבקשים לא הוכיחו די הצורך דרישה להצגת ראיות נוספות, וגם הראיות שביקשו לא עשויות לשנות את תוצאת הבוררות. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ונפסקו הוצאות למדינה.