דנ"מ 5358/14

תקציר

בית המשפט קבע כי ערעור על החלטה תכנונית יכול להיעשות רק לאחר הוצאת היתר בנייה, שכן השפעת התכנית אינה נחשבת ספציפית מספיק לפני כן. זאת, ביחס למקרה של תוכנית מתאר ארצית, תמ"א 36, הקובעת קווים מנחים לפרויקטים של בנייה בהיקפים קטנים, לרבות מתקני שידור. פסק הדין קובע כי על מנת שניתן יהיה לתבוע על פי תכנית מתאר ארצית, חייבת להיות אינדיקציה ברורה לכך שהקרקע נפגעה ממנה. מאחר שתמ"א 36 אינה מפרטת את מיקומם של מתקני השידור, כל טענה לפגיעה בה תהיה חסרת הקונקרטיות הנדרשת. לכן, תביעת פיצויים בגין התכנית יכולה להיעשות רק לאחר שניתן היתר בניה, שכן אז התכנית הופכת לספציפית, וניתן לקבוע את ההשפעה על פיסת קרקע מסוימת. פסק הדין התקבל פה אחד, ובית המשפט החליט כי אין צורך בדיון נוסף בנושא, גם אם הוא יוצר תקדים חדש, שכן פסק הדין נחשב ברור ולא מתקיימים התנאים לדיון נוסף. לפיכך נדחתה בקשת רשות ערעור זו.