רע"א 10346/06

תקציר

פסק הדין עוסק בבקשה למתן רשות ערעור על החלטות הנוגעות לפינוי אישה, גרושתו של נכה צה"ל שנפטר, מדירה בבעלות משרד הביטחון. ראשיתו של המקרה בהסכם שכירות שנעשה בשנת 1968 בין המשרד לבין הוותיק, לפיו דמי השכירות נקבעו נמוכים משמעותית לחיילים משוחררים. לאחר שבני הזוג התגרשו בשנת 1978, המשיכה גרושתו להתגורר בדירה. שנים לאחר מכן ביקש המשרד פינוי, מה שגרר שורה של הליכים משפטיים. בית משפט השלום פסק לטובת המשרד, בנימוק של היעדר זכויות חזקה חוקיות לגרושה, החלטה עליה ערערה לאחר מכן. בית המשפט המחוזי היה חצוי: הרוב אישר את הפינוי, וציין כי גרושתו התגוררה בו ללא סמכות לאחר עיכובים שונים וליקויים מנהליים שהעידו על הסכמה משתמעת אך ניתנת לביטול; המיעוט סבר כי הוכיחו זכויות החזקה חוקיות. עם זאת, בקשת הערעור נדחתה, בטענה כי אין שאלה משפטית עקרונית המצדיקה בחינה נוספת בערכאה גבוהה יותר. פסק הדין הדגיש שתיקה מוקדמת יותר וטיפול איטי מצד הרשויות, וכן את הצורך שהמשרד יבחן מקרים דומים של שימוש לרעה ברכוש ציבורי. למרות צו הפינוי, הוגשה בקשה להסדרת מגוריה מחדש, אם כי ללא הצלחה. הרשויות נקראו לעמוד על המשמר בנוגע לשימוש ברכוש ציבורי ולזרז את הטיפול בזכאים. לא נפסקו הוצאות.