ת"א 66227-06-24

תקציר

החלטת בית המשפט היא לדחות את בקשת המבקש לסעד זמני. המבקש לא הוכיח תום לב בבקשתו, שכן מידע קריטי הושמט במכוון. כמו כן, סיכויי הצלחת תביעתו של המבקש נמוכים. הן המבקש והן המשיבים פעלו בחוסר תום לב, וניסו להשתמש בבית המשפט כדי להכשיר את מעשיהם המפוקפקים. טענתו של המבקש לבעלות על החנות ולהפעלתה כזכיין לא נתמכה בראיות; במקום זאת, זה נראה כמו התחייבות מוסווית. בית המשפט הדגיש כי סעד זמני, במקרה זה, הוא מופרז וחמור, במיוחד בהתחשב בזכות הקניין והפרטיות של בעלי החנויות הנוכחיים (המשיבים 6 ו-7), שלא היו צד ראוי לסכסוך. השופט הציע כי הצדדים, שהם אחים, ינהלו משא ומתן ויגיעו להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך הדגשה כי אסור שכל הסכם כזה יהיה בלתי חוקי. ההחלטה הועברה גם לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי להמשך בדיקה. פסק הדין ניתן ללא פסיקת הוצאות, בהתחשב בהתנהלות הצדדים.