ע"א 33147-11-14

תקציר

בפסק דין זה הגיעה השופטת למסקנה כי יש לדחות את הערעור, תוך שהיא מאשרת את החלטת בית משפט קמא בשל הימנעותו של המערער מלהביא ראיות מספיקות לנזקים. המערערת, שהיא חברת ליסינג, סירבה בשיטתיות להגיש חשבוניות ומסמכים חיוניים המאשרים את עלות תיקוני הרכב, ובמקום זאת הסתמכה על הערכת שמאי, שהיא עצמה הודתה כי אינה מייצגת את העלויות בפועל, דבר המצביע על פער של עד 30%. סירובו של המערער להמציא מסמכים, חרף ריבוי הזדמנויות ובקשות מפורשות מצד המשיבים ובית משפט קמא, הצביע על חוסר תום לב והקפדה על כללים פרוצדורליים המחייבים הגשת ראיות בהליכים מהירים. בית משפט קמא קבע, וערכאת הערעור הסכימה כי אין די בהסתמכות על דו"ח שמאי כדי להוכיח את הנזקים הנתבעים. חרף ההקצבות הפרוצדורליות למערערת להציג ראיות נוספות, לרבות חשבוניות תיקון, היא סירבה, מה שהוביל את בית המשפט לפסוק לטובת המשיבים, בנימוק שאי הצגת ראיות רלוונטיות משמעה כי ראיות אלה עשויות לסתור את טענות המערער. בסופו של דבר, נוכח ההזדמנויות החוזרות ונשנות והנחיית בית המשפט הברורה, נדחה ערעורה של המערערת, והיא חויבה לשלם למשיבים את הוצאות הערעור בסך 9,000 ₪.