עת"מ 12048-06-18

תקציר

העותרת הינה חברה שזכתה בשני מכרזים שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לרכישת קרקעות והקמת מבני מגורים עליהן. לאחר זכייתה במכרזים, ביקשה העותרת אישור מרמ"י למכור את כל יחידות הדיור הנוספות הנובעות משינוי התכנית במחירי השוק החופשי, אך רמ"י החליטה כי יישמר היחס בין יחידות הנמכרות ב"מחיר למשתכן" לאלו הנמכרות במחירי שוק, כפי שנקבע בהוראות המכרז. העותר טען כי החלטת רמ"י שרירותית, בלתי סבירה ופוגעת בעקרון השוויון, ולכן ביקש מבית המשפט להתערב ולשנותו. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהחלטת רמ"י. הודגש כי במכרזים צוין בבירור כי שיקול הדעת במקרים כמו זה הנוכחי נתון לרשות מקרקעי ישראל. בית המשפט קבע כי החלטת רמ"י סבירה, הגיונית ועולה בקנה אחד עם החוק והוראות המכרז, וכי אין פגיעה בשוויון כלפי העותרת או מציעים אחרים. המכרזים צפו את האפשרות לשינוי התוכניות ולכן ציינו במפורש כי שיקול הדעת במקרים כאלה יהיה נתון לרשות מקרקעי ישראל. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענות העותר, שביקשו להוכיח כי השינויים בתכנית הגדילו את עלויות הבנייה ב-20%, אינן מבוססות. ככלל, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך של 15,000 ₪.