תא"ק 12640-06-09

תקציר

הבנק הגיש תביעה לפסק דין מקוצר כנגד המבקשים להשבת חובות כספיים. המבקשים ביקשו למחוק את כותרת התביעה, אותה דחה בית המשפט בשל מהות תביעת הבנק וזניחתם הקודמת של המבקשים בקשה זו. גם הבקשה למתן פסק דין מקוצר נדחתה לגופה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תביעה לסכום קצוב על בסיס חוזה עם ראיות בכתב ניתנת לבירור בפסק דין מקוצר, והמסמכים הנדרשים צורפו לכתב התביעה. בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי המסמכים המצורפים אינם קבילים, שכן דרישה זו חלה בשלב המשפט ולא בהליכי פסק דין מקוצר. זאת ועוד, אי צירוף הסכם ההלוואה לא פסל את התביעה. המבקשים ביקשו רשות להתגונן, שניתנה משום שהגנתם לא נעדרה מציאות והעלתה טענות של ממש. למרות שלבנק היה שיקול דעת במתן אשראי והוא לא היה מחויב להעמידו או לחדשו, החלטותיו צריכות להיות סבירות ומידתיות. המבקשים טענו כי סירוב הבנק להגדיל את מסגרת האשראי ופעולות נוספות הביאו לקריסת החברה שלהם. בית המשפט קבע, כי על אף שחלק מהטענות נעדרות ראיות מוצקות, יש לתת למבקשים הזדמנות להציג את הגנתם, לרבות תביעות לפיצויי קיזוז. התצהיר המפורט של המבקשים והמסמכים התומכים בהם נחשבו מספיקים בשלב זה, ובית המשפט העניק להם רשות להתגונן, כאשר תצהיריהם משמש כתב הגנה. התביעה תידון בהליך רגיל, והוצאות ההליך ייקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי.