בר"ע 1376/99

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית משפט השלום בבית שמש לדחות בקשה להעברת שני תיקים לבית משפט השלום בירושלים על בסיס סעיף חוזי הקובע את ירושלים כסמכות השיפוט הבלעדית. בית המשפט קבע כי כוונת הסעיף היא לייעד את בית משפט השלום בירושלים כבית המשפט המוסמך היחיד, ולא כל בית משפט שבסמכות השיפוט בירושלים. בעוד שתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי עשויה לכאורה להשתמע מכך שצדדים יכולים להסכים על סמכות שיפוט אך לא על בית משפט ספציפי, התקנה נוגעת לסמכות מהותית. התקנה נועדה לכבד את הסכמת הצדדים על מקום השיפוט הנבחר, ובלבד שמדובר בסמכות שיפוט ייחודית. במקרה זה, החוזה הגדיר את ירושלים כמקום השיפוט, ולכן היה צריך להעביר את הדיונים לבית משפט השלום בירושלים. בנוסף, פסק הדין מציין כי טענת המשיבים כי סעיף השיפוט מפלה לא הועלתה במשא ומתן ואינה משכנעת. לפיכך, התיקים יועברו לבית משפט השלום בירושלים, אך לא יינתן צו להוצאות.