תא"ק 25317-01-16

תקציר

התובע הגיש תביעה בגין אי תשלום דמי שכירות והוצאות אחרות כנגד הנתבעים, שהיו דיירים לשעבר. הנתבעים לא הגיבו לתביעה, וניתן פסק דין לטובת התובע. שנים לאחר מכן ביקש המבקש (ככל הנראה אחד הנתבעים) לבטל את פסק הדין, אך בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט מצא כי אכן הוגשה למבקשת התביעה, בניגוד לטענותיה. זאת ועוד, המבקשת לא סיפקה כל הצדקה סבירה לשיהויה הממושך במענה לתביעה או בבקשה לביטול פסק הדין. הגנתה, שבמרכזה הסכם בעל פה לכאורה עם התובעת בדבר שיפוצים במקום דמי שכירות, לא נתמכה בראיות תיעודיות כלשהן ולא עלתה בקנה אחד עם הסכם השכירות הכתוב. המבקש גם לא הוכיח כל סיכוי סביר להצלחה בערעור על התביעה, כנדרש. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לבטל את פסק הדין, תוך איזון האינטרסים של כל הצדדים והעדפת סופיות הדיון בשל השיהוי המשמעותי. עם זאת, בית המשפט לא פסק לתובע הוצאות נוספות מעבר לנדרש בחוק, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המבקש.