עפ"ס 52284-01-14

תקציר

המבקש הגיש "עתירה לצו על תנאי" בה ביקש לקבל החלטת ביניים בדבר חזרתו לעבודה עד להכרעה בתביעתו העיקרית. בית הדין המליץ לדחות את הבקשה לסעד זמני, שכן לא מצא טעם לאפשר חקירת עדים וסבר כי די בדחיית טענות המבקש על ידי הגורמים המחליטים. בית הדין הדגיש כי מדובר בחוות דעת מקדמית וכי המבקש יכול לשכנע את בית המשפט אחרת בהליך התביעה העיקרי. בא כוחו של המבקש הציג טענות שאינן תואמות את המתרחש באולם בית המשפט, שבית המשפט מצא לנכון להתייחס אליהן בשלב זה. בית המשפט הציע כי המבקש ישקול את כל ההשלכות בטרם ימשיך בבקשה, תוך התחשבות בעלויות הפוטנציאליות. בהמשך הדיון ביקש המבקש למשוך את הבקשה לסעד זמני והודיע על כוונתו לערער על ההחלטה. לאחר מכן הגיש המבקש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי בית המשפט כבר החליט וכי הדבר השפיע על החלטתו למשוך את הבקשה. המשיב התנגד לערעור וקבע כי תיאור האירועים על ידי המבקש מטעה וכי אין מחלוקת עובדתית. לאחר עיון בחומר שהוצג, הגיע ערכאת הערעור למסקנה כי אין ראיות למשוא פנים מצד בית הדין האזורי וכי החלטותיו סבירות. בית המשפט הדגיש כי החלטות פרוצדורליות כשלעצמן אינן עילה מספקת לפסילה וכי יש לכבד את החלטת בית הדין האזורי, שכן חזקה עליה שהיא מקצועית ומוסמכת. לפיכך, הערעור נדחה, ועניין ההוצאות הושאר לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בתום ההליך העיקרי.