ת"א 1277/01

תקציר

המבקשים ביקשו להאריך את המועד האחרון להגשת בקשתם לביטול פסק דין שניתן לטובת המשיב ולביטול פסק הדין עצמו. הבקשה נדונה בשתי שאלות. ראשית, האם המבקשים נזקקו להארכת זמן להגשת בקשתם. בית המשפט מצא כי מרבית השיקולים תומכים בקיומה של סיבה מיוחדת להארכת המועד. חוסר השליטה של המבקשים באירועים שהובילו לעיכוב ויכולתם המוגבלת להיערך מראש לתקלה היו גורמים משמעותיים בהחלטה זו. שנית, האם יש לבטל את פסק הדין. פסק הדין בוטל בעילה של צדק משום שהמשיבה לא ערכה בדיקת כתובות בסיסית מול משרד הפנים. עוד מצא בית המשפט כי למבקשים היו סיכויי הצלחה ממשיים בטיעוני ההגנה שלהם, לרבות טענות למסמכים ששונו ודמי שכירות מופרזים. כמו כן, צוין כי הזכות לבטל פסק דין חד-צדדי נופלת בגדר הזכות החוקתית לגישה לבית המשפט. לפיכך, פסק הדין בוטל והמבקשים חויבו להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, תוך שהם נדרשים לשלם למשיב 2,500 ₪ הוצאות שימוע ושכר טרחת עורך דין.