בג"צ 3917/03

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה לקבלת אזרחות ישראלית שהגישו עותרים שטענו כי היו בחזקת אביהם לאחר גירושי הוריהם. בית המשפט מצא כי טענות אלה סותרות את החלטת בית הדין השרעי משנת 2000 ואת בקשת האב לאזרחות עבור בניו, שהתגוררו באותה עת ברצועת עזה. העתירה נדחתה מחוסר עילה, שכן הילדים לא שהו בישראל עם אביהם בעת קבלת אזרחותו בשנת 2000, ומשכך, לפי סעיף 8 לחוק האזרחות, לא היו זכאים להתאזרחות. החוק קובע כי על מנת שקטינים יוכלו לקבל אזרחות, עליהם לשהות בישראל באופן חוקי כאשר הוריהם מתאזרחים. העותרים לא הצליחו להוכיח כי התגוררו עם אביהם בתקופה הרלוונטית, ובמקום זאת המשיכו להתגורר עם אמם בעזה. בית המשפט ציין גם את הימנעותם של העותרים מלהציג את המסמכים הדרושים ולמסור דין וחשבון מלא ואמיתי, דבר המעיד על חוסר תום לב. בנוסף, סעיף 8 נועד למנוע הפרדה בין הורה תושב לבין ילדים קטינים החיים בישראל, מה שלא היה המקרה כאן. לפיכך אישר בית המשפט, יחד עם המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ד' חשין, את ההחלטה לדחות את העתירה ביום 29.3.2007.