ת"צ 61489-10-13

תקציר

פסק הדין דוחה הן את הטענות המייצגות והן את הטענות האישיות שהגיש המבקש. המבקש ביקש לאשר תובענה ייצוגית נגד רשת מרכולים, בטענה כי מכרה לו שפתיים פרועות שפג תוקפן. המבקש טען כי הוא וצרכנים אחרים שרכשו את המוצר לאחר חלוף מועד פקיעתו, נגרמו לו נזקי גוף ו/או נזק לא ממוני, לרבות פגיעה באוטונומיה שלהם, והם זכאים לפיצוי. המבקש הגדיר את הקבוצה ככלל הצרכנים שרכשו את המוצר לאחר פקיעתו. השופט קבע כי המבקש לא הצליח להוכיח קיומה של קבוצה כזו. טענת המבקש כי נפגעו אלפי צרכנים התבססה על הנחות והשערות שלא גובו בראיות או בסטטיסטיקות של ממש. יתר על כן, השופט מצא כי המבקש לא הצליח להוכיח כי המרכול המשיב נהג למכור מוצרים שפג תוקפם, וכי טענתו נבעה מתקלה ספציפית ובודדת. לכן, לא היו שאלות משותפות של עובדה או חוק. עוד קבע השופט כי למבקש קמה עילת תביעה אישית בגין הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, אך לא הוכח נזק לא ממוני, והנזק הממוני היה טריוויאלי. מאחר שהדרישות לאישור תובענה ייצוגית היו מצטברות, ולא התקיימה לפחות דרישה אחת, נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. כן דחתה השופטת את התביעה האישית נגד המשיב והורתה למבקש לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.