בג"צ 378/83

תקציר

עניינו של תיק בהתדיינות משפטית ממושכת של זוג נשוי, העותר והמשיב מס' 2, בעניין מזונות ומשמורת ילדים. העניין נדון בבית המשפט המחוזי, אשר נתן פסק דין בנושא. עם זאת, העותרת הגישה עתירה לבג"ץ נגד המשיבה מס' 1, בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו, בטענה כי שיבשה את ההליכים והפרה את כללי הצדק הטבעי בכך שקיבלה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי כראיה ללא נוכחותה. העותרת טענה כי אין לחייב אותה למצות סעדים במערכת בתי הדין הרבניים בטרם תפנה לבג"ץ. עם זאת, בג"ץ קבע כי עליה לפנות תחילה לבית הדין הרבני הגדול, ורק אם לא מרוצה, לחזור לבית המשפט העליון. היא גם דחתה את בקשת העותר להותיר את העתירה תלויה ועומדת עד להכרעה בערעור לבית הדין הרבני הגדול, בנימוק שאין בכך צורך בעשיית צדק. השופט י' בך, יחד עם השופטים א' ברק וא' גולדברג, דחה את העתירה וביטל את צו הביניים הקודם, בקובעו כי על העותר לבקש תחילה סעד במערכת בתי הדין הרבניים.