ע"ע 251/09

תקציר

העובד המדובר התפטר מתפקידו ותבע את מעסיקו לשעבר לפיצויי פיטורים. בית הדין האזורי דחה את תביעתם, והוביל את העובד לערער על ההחלטה. ועדת הערר מסכימה עם העובד כי אכן התקיימו נסיבות שהצדיקו את התפטרותו ומזכים אותו בפיצויי פיטורים. עם זאת, הפאנל גם מסכים עם המעסיק כי העובד לא נתן הודעה מוקדמת על התפטרותו, כנדרש בחוק, אלא אם כן העובד התפטר בנסיבות מיוחדות. מאחר וסיבת התפטרותו של העובד הייתה מערכת יחסים עכורה בין אביו למעסיק, ולא אי תשלום שכר כפי שנטען במקור, החליט הפאנל כי היה על העובד לעבוד תקופת הודעה מוקדמת. לפיכך, העובד מחויב לפצות את המעסיק בגין אי מתן הודעה מוקדמת – 27 ימי שכר, בניכוי שווי ביטוח המנהלים שפדה העובד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. עוד קובע הפאנל כי יש לחייב את זכויותיו וחובותיו הכספיות של העובד כלפי השותפות – שהייתה המעסיק – ושותפיה, ביחד ולחוד. אחריות השותפים נובעת מפקודת השותפויות תשל"ה-1975, המחייבת את השותפים לפעולות של שותף אחר המתבצעות במסגרת עסקי השותפות. עיזבון אביו של העובד לא ערער על החלטה זו. בנוסף, הפאנל קובע כי אין לו סמכות לדון בהודעת תביעה של צד שלישי, ודרך הפעולה הנכונה תהיה לכלול את הצד השלישי כנתבע נוסף. זאת, משום שהודעת צד שלישי צריכה לעמוד הן ב"מבחן הצדדים" והן ב"מבחן העילה" שיידון בבית הדין האזורי לעבודה, מה שאין כן במקרה דנן. ערעורו של העובד על הוצאות משפט נדחה, והמעסיק פוסק שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.