ע"א 4975/05

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעת רשלנות רפואית הנוגעת לאבחון מאוחר של סרטן צוואר הרחם באישה ילידת 1967, שנפטרה בשנת 1996. משפחתה תבעה את ד"ר מור, הגינקולוג שלה, ואת מכבי שירותי בריאות, בטענה לרשלנות. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת התובעים, וזיהה התנהלות רשלנית של ד"ר מור בכך שלא ביצע את הבדיקות הנדרשות במועד, ובפרט בדיקת PAPS בביקורים בסוף 1994 ותחילת 1995, שגרמה לאיחור באבחון. בית המשפט מצא את הרופא שבוי באבחנה שגויה המבוססת אך ורק על דימום הקשור לגלולות, מבלי לשקול אבחנות חלופיות. למרות שההגנה טענה כי מדובר בסרטן אגרסיבי ולא ניתן לטיפול ללא קשר לאבחון מוקדם, בית המשפט צידד במומחה מטעם התובעים, ד"ר בירן, שטען כי סיכויי ההחלמה של האישה היו גבוהים משמעותית עם אבחון בזמן. כתוצאה מכך, בית המשפט פסק פיצוי על בסיס הפחתה של 20% בסיכויי ההבראה עקב רשלנות, כאשר הסכום נגזר מתביעתם הגבוהה יותר של התלויים ולא של העיזבון. המערערים ערערו על החישוב וביקשו פיצוי נוסף, בעוד המשיבים חלקו על קביעת הרשלנות ועל תפיסת החריגות בפסק הבוררות. בית המשפט העליון אישר את קביעת הרשלנות של הערכאה הנמוכה יותר, אך התאים את הפיצוי כך שישקף הסתברות סטטיסטית מדויקת יותר למוות כתוצאה מרשלנות, והעלה אותה מ-20% ל-50%. בית המשפט שמר על הכלל הקבוע של גזירת פיצוי מהתביעה הגבוהה יותר, ודחה כל סטייה. בסופו של דבר, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו לטובת המשפחה, והפיצוי הותיר את הפיצוי מחושב כמחצית מתביעת התלויים, בניכוי קצבת שאירים, יחד עם שכר טרחת עורך דין.