ע"א 224/76

תקציר

הערעור מתייחס לפרשנות סעיפים בהסכם בין מפעיל מלון לבין סוכנות המאכלסת עולים במלון. הסוכנות מחויבת לשלם למפעיל 24 לירות ליום עבור כל אורח, צמוד למדד יוקר המחיה. אם הסוכנות אינה יכולה לשלוח אורחים בשל נסיבות שאינן בשליטתה, היא רשאית לבטל את הסכמתה לשירותים כלכליים, ולהפחית את התעריף היומי ל-12.50 לירות. מפעיל המלון טען כי גם סכום זה צמוד למדד, ואילו הסוכנות טענה אחרת. בית המשפט המחוזי צידד בסוכנות, אך בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט העליון קבע, כי כוונת הצדדים הייתה ששני הסכומים יהיו צמודים למדד, שכן שני התשלומים היוו תמורה עבור השירותים שניתנו, והיעדר תניית הצמדה בחוזה לא הצביע על כוונה אחרת. בית המשפט הדגיש כי הפרשנות צריכה לעלות בקנה אחד עם כוונת הצדדים, ובמקרה זה תנאי ההצמדה טבוע בעסקה. בנוסף, מטרתו המסחרית של החוזה תמכה בטענת המפעיל. כך, קבע בית המשפט העליון כי הסכום של 12.50 לירות ליום צמוד גם למדד יוקר המחיה. הסוכנות חויבה לשלם למפעיל הוצאות משפט בסך 10,000 לירות.