עמ"נ 59598-12-12

תקציר

פסק דין זה דן בשתי שאלות מורכבות הנוגעות לשווי מקרקעין ולפעולות תכנוניות בהקשר של הדין הישראלי. ראשית, היא בוחנת האם אישור תכנית ארצית פגע בערך הקרקע באמצעות השוואת המצב התכנוני לפני אישורה ולאחריו. אם חלה ירידת ערך הקרקע כתוצאה מהתוכנית, זכאים הבעלים לפיצוי מהוועדה המקומית. פסק הדין מדגיש כי יש לקבוע את השווי על בסיס שימושים בפועל, ייעודים מותרים והגבלות חוקיות על השימושים, לצד הסבירות להמשך פעולה ספציפית. שנית, פסק הדין בוחן האם אישורה של תכנית שינוי מהווה אירוע השבחה, ועל כן חלה עליו חבות בהיטל השבחה. המסקנה היא שרק תכניות מקומיות או מפורטות מובילות לחבות כזו, שכן תכניות אלה נמצאות ברמה הנמוכה ביותר ומכילות את ההוראות המפורטות ביותר. תכנית מתאר ארצית, גם אם היא כוללת הוראות תכנית מפורטת, אינה מטילה היטל השבחה שכן היא אינה מחייבת את הוועדה המקומית לשאת בהוצאות. בנוסף, פסק הדין דן בעליית ערך המקרקעין בעקבות החלטת המועצה הארצית וקובע כי גם לא מדובר באירוע השבחה, שכן אין מדובר בתוכנית כשלעצמה. ככלל, פסק הדין מצדד בחברות הגז וקובע כי הן זכאיות לפיצוי בגין ירידת ערך הקרקע בעקבות אישור התוכנית הארצית, ואישור תכנית השינוי והחלטת המועצה אינם מחייבים אותן בתשלום היטל השבחה. הוועדה המקומית חויבה לפצות את חברות הגז על הוצאות הערר.