רע"א 29905-01-24

תקציר

עניינו המרכזי של פסק דין זה סובב סביב אישורה של תובענה ייצוגית וערעורים מאוחרים יותר על החלטותיו של בית משפט קמא. המבקשים טענו כי החלטת בית משפט קמא מיום 17.10.2023 נעדרת הנמקה, שהיא היבט יסודי של העבודה השיפוטית. בעוד שיש מקום לטענה זו, השופט קבע כי ההחלטה המאוחרת יותר מיום 9.11.2023 תיקנה למעשה פגם פרוצדורלי זה שכן היא סיפקה הסבר מקיף. השופט התייחס גם להשלכות הכלכליות, למורכבות השאלות המשפטיות והעובדתיות ולסיכויי ההצלחה בערעור – השיקולים המרכזיים למתן רשות ערעור על החלטה באישור תובענה ייצוגית. השופט מצא כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך את המשמעות הכלכלית של ניהול התובענה הייצוגית וכי השאלות המשפטיות והעובדתיות שהועלו בבקשה חופפות במידה רבה לאלה שיתעוררו במהלך המשפט בתובענה הייצוגית. באשר לסיכויי הצלחת הערעור, קבעה השופטת כי החלטת האישור לא הציגה טעויות או קשיים בולטים. השופטת דחתה טענות נוספות של המבקשים הנוגעות להתנהלות המייצגים, הגדרת הקבוצה והסעד המבוקש, ומצאה אותן חסרות שחר. כמו כן, השופטת ציינה כי התיקון האחרון לחוק, עליו צוטטו המבקשים, אינו חל רטרואקטיבית ולכן אינו משפיע על המקרה הנוכחי. משכך, דחה השופט את בקשת רשות הערעור והורה למבקשים לכסות את שכר טרחת עורכי הדין של המשיבים, כאשר סכום הערבות חולט לטובת המשיבים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים וסימן את סיום התיק.