ת"פ 16785-03-12

תקציר

לאחר שימוע הורשע הנאשם בעבירה החמורה של חבלה בכוונה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין בגין אירוע שאירע ביום 2.3.2012, בו היו מעורבים הנאשם, אחיו ונהג נוסף, המתלונן. מעובדות המקרה עולה כי הנאשם, שכעס על כך שלא הצליח לעקוף את רכבו של המתלונן, נהג בחוסר זהירות, לרבות פגיעה ברכבו של המתלונן ודריסתו לאחר עימות. המתלונן נפצע ונזקק לאשפוז. חומרת העבירה, פוטנציאל הנזק וכוונת המחוקק העומדת מאחורי החוק הרלוונטי, שהעונש המרבי עליו הוא עשרים שנה, נשקלו על ידי בית המשפט. בהתייחסו לשכיחותה של נהיגה פרועה ולצורך להרתיע מפני התנהגות כזו, קבע השופט כי טווח הענישה הראוי הוא שנתיים עד חמש שנים. במסגרת זו שקל בית המשפט את גילו הצעיר של הנאשם, עברו הפלילי הנקי, חייו הנורמטיביים ומוסר העבודה שלו, כמו גם את מעצרו הקודם ומעצר הבית שנמשך כשנתיים. עם זאת, נרשמו גם חוסר האחריות שנלקחה וחוסר החרטה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי שלושה חודשים לתקופת המאסר, ו-18 חודשי מאסר על תנאי נוספים, לצד פסילה של חמש שנים מלהחזיק רישיון נהיגה. גזר הדין נקבע להתחיל ב-6 ביולי 2014. השופט הדגיש גם את הזכות לערער על ההחלטה בתוך 45 יום.