עת"מ 2730/09

תקציר

אזרח סיני נכנס לישראל בשנת 2005 עם אשרת ב/1 כדי לעבוד בבניין. אשרת השהייה שלו הוארכה שוב ושוב עד דצמבר 2009. באוקטובר 2009 היה העותר מעורב באירוע באתר בנייה בפתח תקווה, שם תקף לכאורה פקחי היחידה לעבודה סוציאלית ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שאספו מזוודות של אזרח סיני אחר. הפקחים טענו כי העותר היה שיכור וסירב להזדהות, דחף והכה באגרופים את ראש היחידה, עמוס רבינר. העותר נעצר ונחקר בשפה העברית, הודה כי היה שיכור ותקף את הפקחים, אך טען כי סבר כי מדובר בשודדים בשל תקיפה קודמת. המשטרה החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לגירושו. משרד הפנים ביטל את אשרת השהייה שלו והורה על גירושו. העותר הגיש עתירה נגד החלטה זו, בטענה כי חקירתו הייתה פגומה וההחלטה הייתה מוקדמת מדי ובלתי סבירה. בית המשפט העליון נתן לו צו ביניים, ציין כי טענותיו לא נבדקו עד תום והורה על שחרורו בערבות. בהמשך הגישו המשיבים תצהיר של רבינר, אך לא נקטו פעולות חקירה נוספות. בית המשפט פסק לטובת העותר, קיבל את עתירתו, ביטל את ההחלטה לגרשו והורה למשיבים לשלם את הוצאות משפטו ושכר טרחת עורך דינו, ומצא כי ההחלטה התקבלה בחופזה ללא חקירה מלאה.