בש"פ 6300/15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור על מעצרו של המשיב. ההחלטה מבוססת על הסמכות המוקנית בסעיף 53(א1)(2) לחוק סדר הדין הפלילי. על פי החוק, רשות ערעור ניתנת רק לעתים רחוקות, אלא אם קיימות נסיבות חריגות, אשר בית המשפט אינו מוצא אותן ישימות במקרה זה. טענות המבקש מתמקדות בנסיבות הפרטניות של עניינו, אשר אין בהן כדי להצדיק עיון נוסף. החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המבקשים עד תום ההליכים נגדם נתמכת על ידי בית המשפט, אשר אינו מוצא כל פגם בהערכתם את מסוכנותו של המבקש לציבור, התנהגותו בעת מעצרו ועברו הפלילי. זאת ועוד, החלטת בית המשפט לא נסמכה במידה רבה על הדו"ח הקודם של המבקש, אלא על חזקת המסוכנות הסטטוטורית המיוחסת למבקש בשל חומרת העבירות הנטענות לו. בית המשפט מזכיר כי אין זה שכיח להורות על תסקיר עדכני במקרים כאלה, והוא מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעשות כן. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש יישאר במעצר.