ע"ז 19024-09-20

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לבטל צו קיום צוואה בשל שיהוי בלתי מוצדק של למעלה משש שנים. המבקשת טענה כי למנוחה היו "רמזים מפוזרים" לכך שהיא עומדת להוריש לו חלק מעיזבונה, אך מהראיות עולה כי למבקשת לא היה קשר משמעותי עם המנוח והיא לא עשתה דבר כדי לסייע לה. במקום זאת, העיזבון הושאר למי שהמנוחה ראתה בו את משפחתה, כולל בת ונכדים, שטיפלו בה. טענות המבקש אופיינו כחסרות בסיס, בלתי ראויות וחסרות כל תכלית, מה גם שנכתבו צוואות קודמות בעלות תוכן זהה. בית המשפט לא מצא פגמים בצוואה או בהליך צו קיום הצוואה והדגיש כי דיני הירושה בישראל נותנים עדיפות לכיבוד רצונו של המצווה. המבקש חויב בהוצאות המשיבים, בסך 50,000 ₪, בשל חוסר הצדק בטענותיו. פסק הדין ניתן לפרסום תוך הסרת פרטים מזהים ויהיה זמין במאגרי מידע אלקטרוניים.