ת"א 40868-06-10

תקציר

פסק הדין מקבל את הטענה למתן צו מניעה קבוע על הקרקע המדוברת עד להכרעה בהליך הפלילי נגד מנסור. זאת, בהתבסס על סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, הקובע כי הרישום בטאבו מהווה ראיה חלוטה, אך מאפשר גם תיקונים במקרה של רישום במרמה. למרות שבדרך כלל לצד שלישי הרוכש מקרקעין בתום לב יש זכויות מוגנות, במקרה זה צו המניעה מוצדק בשל התיק הפלילי המתנהל נגד מנסור בגין השתלטות במרמה על הקרקע. החשש הוא כי ללא צו המניעה עלול מנסור להשלים את עסקת הקרקע ולמכור את הקרקע לצד שלישי, תוך גרימת נזק בלתי הפיך אם יורשע בהמשך. בית המשפט שוכנע כי למדינה יש קייס חזק, והוצאת צו המניעה תמנע פגיעה פוטנציאלית בצדדים שלישיים תמימים העשויים להסתמך על רישומי הרישום. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות הנתבעים בדבר חוסר תום הלב הנטען של המדינה והשיהוי בהגשת התביעה, ומציין כי זהות הבעלים המקוריים אינה מהווה חסם למתן צו המניעה, שכן המטרה היא לשמור על המצב הקיים. לפיכך, התביעה מתקבלת, ועלויות התיק מוטלות על כל צד.