ע"א 3777/00

תקציר

במקרה של בקשתה של פנינה אוחנה לובלצ'יק לצו עיקול זמני, דחה בית המשפט את בקשתה להטיל עיקול על כספים המגיעים לקדמת עדן מהבנק לפיתוח התעשייה בישראל. פנינה ביקשה להשיג כספים כדי להבטיח את ביצועו של פסק דין חיובי של בית המשפט המחוזי שפסק לה 1,600,000 שקל, בעקבות מחלוקת על עמלות שיווק נדל"ן. אלא שהמשיבה, קדמת עדן, ערערה על החלטה זו וביקשה עיכוב ביצוע. למרות שבקשתה של קדמת עדן נדחתה, בית המשפט הגן על חלק שאינו מכוסה בערבות בנקאית קודמת. פנינה ביססה את תביעתה לעיקול על כתבה בעיתון לפיה קדמת עדן זכתה בתביעה נפרדת על סך 300,000 שקל, וטענה כי ללא העיקול אין לה ברירה אחרת לגבות את פסק דינה אם הערעור ייכשל, מה שמרמז על כך שלקדמת עדן אין נכסים אחרים. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חשיבותה של שקילת שיקול הדעת בעת הטלת עיקולים במעמד צד אחד, והדגיש כי ראיותיה של פנינה – ובראשן כתבה בעיתון – אינן מספיקות וכי אופייה של האקס פארטה מחייב נטל הוכחה גבוה. בנוסף, ציין בית המשפט כי פנינה ניסתה לשנות החלטה קודמת בעניין עיכוב הביצוע מבלי להראות שינוי נסיבות, דבר המצדיק דחיית בקשתה. ככלל, ההחלטה הדגישה את האיזון הקיים בפסק הדין הקודם ולא מצאה עילה חדשה להתאמתו, מה שהוביל לדחיית בקשתה של פנינה לעיקול זמני.