ת"פ 41326-03-11

תקציר

הנאשם נעצר ב-27 בפברואר 2011 בגין אירוע אלים שהוביל למותו של הקורבן. מנסיבות המקרה עולה כי הנאשם לא תכנן את הפיגוע. הקורבן היה הראשון לתקוף ושלף סכין. הנאשם הגיב לאלימות ופעל מתוך הגנה עצמית. עם זאת, האלימות הסלימה כאשר הנאשם הזמין חבר להצטרף אליו, ויחד הם דקרו את הקורבן מספר רב של פעמים בעודו שרוע על הקרקע. בית המשפט הכיר בנסיבות המקלות, לרבות חלקו של הקורבן בהסלמת המצב והיעדר תכנון מוקדם מצד הנאשם. עם זאת, היא הגדירה את השלב האחרון של האירוע כ"אלימות קיצונית, אם לא חמורה מכך", המהווה עבירה מוסרית חמורה. בית המשפט ניתח פסיקות קודמות כדי לקבוע את טווח הענישה ההולם. היא הסכימה עם ההגנה כי פסק דין קודם בעניין אקרמי חאג' יחיא נ' מדינת ישראל קבעה תקדים רלוונטי, וקבעה טווח ענישה של 6 עד 10 שנים על עבירת הריגה. בית המשפט הבחין את המקרה הנוכחי מתקדימים קודמים, והכיר בכך שמדובר באכזריות רבה יותר ובנחישות להרוג. עם זאת, היא קבעה טווח ענישה דומה, אם כי מעט חמור יותר, של 8 עד 13 שנות מאסר. בית המשפט שקל גם נסיבות שאינן קשורות לעבירה, לרבות עברו הפלילי של הנאשם, נסיבותיו האישיות וחרטתו. היא הגיעה למסקנה כי שיקולים אלה מצדיקים עונש קרוב יותר לקצה התחתון של הטווח. בנוסף, בית המשפט הורה על 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצויים לבני משפחת הקורבן. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 10 שנות מאסר, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.