עמל"ע 7036/09

תקציר

שני ערעורים אוחדו בתיק זה, על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. הערעורים הוגשו על ידי עו"ד מאיר קטן (המערער), שהורשע במספר עבירות משמעת הקשורות לייצוגה של גב' ניצה שמעוני, ועל ידי הוועדה המחוזית (המשיב). המערער טען, כי שגה בית הדין הארצי בכך שאישר את הרשעתו, ולחילופין ביקש להקל בעונשו. המשיב, לעומת זאת, ביקש להטיל על המערער עונש חמור יותר, לרבות השעיה בפועל מלשכת עורכי הדין. הסוגיה העיקרית הייתה ניכוי שכר טרחה על ידי המערער מכספים שהתקבלו עבור לקוחתו, גב' שמעוני, ללא הסכמתה המפורשת מראש. המערערת נימקה ניכוי זה כמוסכם במשתמע ועל בסיס נוהג העבר, אך בית המשפט מצא כי הלקוח לא הסכים לקיזוז. זאת ועוד, המערער לא מסר למרשו דו"ח מסודר המפרט את הסכומים שהתקבלו ונוכו. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות משמעת אלה והטיל עליו 12 חודשי השעיה על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בית הדין הארצי אישר החלטה זו, מה שהוביל לערעור הנוכחי. בית המשפט, בשבתו כערכאה שלישית, דן בהרחבה בממצאי העובדות ובדין החל. היא אישרה מחדש את חובת הנאמנות של עורכי דין כלפי כספי לקוחותיהם ואת הדרישה להסכמה מפורשת לניכויים. טענות המערער, שכוונו לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט, נדחו, שכן בית המשפט לא מצא טעות גלויה בממצאי הערכאה הנמוכה יותר. בית הדין דחה גם את בקשת המערער להקלה בעונשו, נוכח חומרת העבירות ועברו המשמעתי הקודם. עם זאת, בהתחשב בזמן שחלף מאז בוצעו העבירות ובהצלחה בפתרון הסכסוך האזרחי בין המערער לגב' שמעוני, החליט בית הדין שלא להתערב בעונש המאסר על תנאי שהוטל על ידי בתי הדין המשמעתיים. שני הערעורים נדחו, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.