רע"א 4174/23

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית, והדגיש כי יש לדון בערעורים כאלה רק במקרים חריגים. הערעור נסב סביב החלטתו של בית משפט קמא לעכב את ההליכים בתיק שעניינו טענת העותרת בדבר זכויות בעלי מניות, אשר פוצלה והועברה בחלקה לבית המשפט לענייני משפחה. המבקשת טענה נגד השהייה, וטענה כי הסוגיות בעניינה בבית משפט קמא שונות מאלה שבתביעת הרכוש הקשורה לגירושין. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי שני ההליכים נסובו בעיקרם סביב אותה שאלה מהותית: זכאותה של העותרת למניות הרשומות על שמו של שי בשל זיקתם. למרות חילוקי הדעות בין הצדדים המעורבים, בית המשפט מצא כי הנושאים החופפים הצדיקו את השהייה כדי למנוע תוצאות סותרות וחוסר יעילות. בנוסף, ציין בית המשפט כי התוצאה בבית המשפט לענייני משפחה תשפיע בהכרח על הליכי בית המשפט קמא, ועלולה לייתר אותם או לצמצם את היקף הסכסוך. בית המשפט התייחס גם לחששותה של העותרת מהחלטות אפשריות של החברה במהלך העיכוב, והבהיר כי היא תוכל לנקוט בהליכים משפטיים במידת הצורך. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, והעותר חויב בהוצאות משפט של המשיבים.