ע"פ 141/04

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שהרשיע את המערער במספר אישומים הקשורים לעבירות מין שבוצעו בנערות צעירות. עיקר הטיעון מתמקד באישומים הראשון והחמישי, הכוללים ראיות DNA. המערערת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה פרוצדורלית בכך שקיבל עדות בעל פה ממומחה לסטטיסטיקה, פרופ' מוטרו, שלא הגיש חוות דעת בכתב כנדרש בחוק. הדבר מנע מההגנה להיערך כראוי לחקירה נגדית של המומחה, ובכך פגע בזכותו של המערער למשפט הוגן. בית המשפט מסכים כי נפל פגם פרוצדורלי ומציין את ייחודן ומורכבותן של ראיות מדעיות, תוך הדגשת הצורך בזהירות ובבחינה מעמיקה של ראיות אלה. בעוד שקיימות ראיות שאינן DNA לאישום הראשון, התומכות בהרשעת המערער, ראיות הדנ"א היוו בסיס מרכזי להרשעה בשני האישומים. לפיכך, בית המשפט מורה על משפט חוזר ברמת בית המשפט המחוזי, שם ייתן פרופ' מוטרו או מומחה אחר חוות דעת בכתב, ולמערער תהיה הזדמנות להגיב. בית המשפט המחוזי יבחן מחדש את הראיות ויתן פסק דין חדש עם הנמקה ראויה. פסק דין זה נועד להבטיח בחינה יסודית של הראיות המדעיות ולתת הזדמנות לביקורת שיפוטית מלאה.