ע"פ 5622/08

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בשני סעיפי רצח ובעבירות נלוות נוספות ונגזרו עליו שני מאסרי עולם מצטברים. בערעור דחה בית המשפט העליון את הערעור משני הצדדים. בית המשפט קבע, כי הרשעתו של המערער ברצח ראמי התבססה על תשתית עובדתית מוצקה, שבית המשפט לא ראה עילה להתערב בה. הראיות הראו כי המערער ירה בראשו של רמי בכוונה להרגו ולגנוב את כספו, וטענתו בדבר ירי בשוגג הופרכה בראיות. באשר לרצח להב, מצא בית המשפט כי הודאתו של המערער בפני המודיע המשטרתי, יחד עם ראיות נוספות, הוכיחו את אשמתו מעבר לספק סביר. בית המשפט דחה גם את טענות המערער באשר למצבו הנפשי, וקבע כי לא עמד בדרישות להפחתת עונשו לפי סעיף 300א לחוק העונשין. בנוסף, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי להטיל שני מאסרי עולם רצופים, נוכח אופיים האכזרי של מעשי הרצח ונסיבותיהם החמורות. לבסוף, מצא בית המשפט כי נסיבותיו האישיות של המערער אינן מצדיקות הקלה בעונשו, והכרעת הדין מאזנת כראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים. השופט עמית הוסיף כי המערער לא הניח כל תשתית עובדתית לטענתו בדבר תחולת סעיף 300א, והוא לא ראה צורך להידרש לשאלה האם נטילת תרופות מהווה "כניסה מרצון".