רע"א 1146/11

תקציר

בפסק הדין החליט בית המשפט שלא להעניק רשות ערעור, תוך הדגשת הצורך בנקיטת אמצעים מחמירים למניעת ניגודי עניינים בבוררות. חוות דעתו של השופט דנציגר במקרה קודם הדגישה את חובת הגילוי המלאה הנדרשת מבוררים, עמדה שנתמכה על ידי בית המשפט. האתגרים התמקדו בסכסוכים לכאורה בהם מעורב הבורר, ובפרט מעורבותו של בן זוגו של הבורר במשרד עורכי דין הקשור לצדדים בבוררות. למרות שהכיר בסכסוכים פוטנציאליים, בית המשפט לא מצא הוכחה ממשית למשוא פנים או התנהגות בלתי הולמת שתצדיק את ביטול פסק הבוררות. בית המשפט הדגיש כי על צדדים בבוררות מוטלת גם החובה לחקור סכסוכים פוטנציאליים לפני נקיטת הליכים. צוין כי גם אם גילוי מלא היה חסר, אין אינדיקציה חד משמעית לכך שהדבר פגע בהוגנות הבוררות. גם על השיהוי של העותר בהעלאת התנגדויות נמתחה ביקורת. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הסוגיות שהועלו אינן מצדיקות בחינה משפטית שיש בה כדי לשנות את תוצאת הבוררות, ואף לא קיים סיכון ממשי להפלת הצדק. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך הטלת אגרה על המבקש בגין הוצאות המשיבים. פסק דינו של השופט רובינשטיין נתמך על ידי השופטים חיות ופוגלמן, שהסכימו כי אין בסיס ממשי להתערבות שיפוטית נוספת.