בשג"צ 5722/18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: ערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה** **מבוא** פסק דין זה עוסק בערעור על החלטות חוזרות ונשנות של רשם בית המשפט לעניינים מנהליים (להלן: "הרשם"), אשר דחה בקשות חוזרות של העותר לפטור מתשלום אגרה בהליך משפטי. הערעור הוגש לבית המשפט העליון, אשר נדרש לבחון האם שגה הרשם בהחלטותיו. **השתלשלות ההליכים והחלטות הרשם** העותר הגיש שלוש בקשות לפטור מאגרה. הרשם דחה את כולן. * **החלטה ראשונה:** הרשם קבע כי העותר לא הציג תשתית עובדתית מספקת, מבוססת ומעודכנת המוכיחה את מצבו הכלכלי. בפרט, העותר לא פירט כיצד הוא מכלכל את עצמו, וכן לא סיפק הסבר להפקדות והעברות כספיות בחשבונותיו, חלקן בסכומים משמעותיים. * **החלטה שניה (לאחר בקשה לעיון חוזר):** הרשם דחה בקשה לעיון חוזר. נקבע כי לא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון חוזר. כמו כן, הודגש כי העותר היה צריך לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לבקשה הראשונה, וכי "אינו רשאי להגיש בקשות פטור 'לשיעורין'". בנוסף, הטענות העובדתיות לא נתמכו בתצהיר כנדרש. הרשם אף ציין כי העותר שילם אגרות בהליכים קודמים בסכום "מצטבר ממשי ביותר", ללא הצגת נימוק משכנע לחוסר יכולתו לשלם אגרה כעת. * **החלטה שלישית (לאחר בקשה נוספת לעיון חוזר):** הרשם דחה בקשה נוספת לעיון חוזר, וקבע כי לאחר דחיית הבקשות הקודמות "הגיע העניין לסיומו, ואין כל הצדקה שבית משפט זה יידרש לסוגיה בפעם השלישית". **הערעור לבית המשפט העליון** העותר הגיש ערעור על ההחלטה השלישית. בערעורו, הוא הציג פרטים נוספים אודות מצבו הכלכלי והתחייבויותיו, וטען כי פרטים אלו מצדיקים התערבות בהחלטת הרשם ומתן פטור מלא מאגרה. **החלטת בית המשפט העליון (כבוד השופט י' אלרון)** בית המשפט העליון דחה את הערעור. **עקרונות משפטיים ונימוקים מרכזיים** 1. **שיקול דעת הרשם והתערבות ערכאת ערעור:** בית המשפט העליון הדגיש כי שיקול דעתו של הרשם בענייני פטור מאגרה הוא רחב, וכי ערכאת ערעור אינה מתערבת בו "בנקל". עיקרון זה נועד להבטיח את יעילות הדיון המשפטי ואת מניעת שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. התערבות מוצדקת רק במקרים בהם נפלה טעות משפטית או עובדתית מהותית, או כאשר ישנו שימוש חורג ממתחם הסבירות בשיקול הדעת. 2. **העדר תשתית עובדתית מספקת:** החלטות הרשם מצביעות על כשל מהותי בהצגת התשתית העובדתית הנדרשת לצורך קבלת פטור מאגרה. לא די בטענות כלליות, אלא יש להציג ראיות מוצקות למצב הכלכלי, לרבות הסברים להפקדות כספים. הדרישה לתשתית עובדתית מלאה ומבוססת נועדה למנוע הצגת מצג חלקי או מטעה. 3. **הגשת בקשות "לשיעורין" ודרישת תצהיר:** הרשם קבע כי העותר אינו רשאי להגיש בקשות פטור "לשיעורין" – כלומר, להגיש מסמכים וטענות באופן הדרגתי. כל המסמכים הרלוונטיים והטענות הנדרשות יש להגיש כבר בבקשה הראשונה. כמו כן, הדרישה לתמיכת הטענות העובדתיות בתצהיר היא דרישת סף פרוצדורלית, המבטיחה את מהימנות הצהרותיו של העותר. 4. **חוסר הצדקה לעיון חוזר:** הרשם קבע כי לא חל שינוי נסיבות מהותי בין הבקשות השונות, אשר יצדיק דיון חוזר בהן. החלטות חוזרות ונשנות של הרשם, ללא הצגת מידע חדש ומשמעותי, עלולות להוות ניצול לרעה של הליכי בית המשפט, ולכן אין מקום לדון בסוגיה "בפעם השלישית". 5. **התייחסות למצבו הכלכלי של העותר:** בית המשפט העליון בחן את הטענות הנוספות שהעלה העותר במסגרת הערעור, אך קבע כי אלו לא הציגו תשתית עובדתית חדשה או נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטות הרשם. העובדה שהעותר שילם אגרות בעבר, ללא הצדקה משכנעת לחוסר יכולתו הנוכחית, מהווה גורם שיש לשקול. **סיכום** בית המשפט העליון אישר את החלטות הרשם ודחה את הערעור. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההקפדה על כללי הפרוצדורה והצגת תשתית עובדתית מלאה ומבוססת בעת בקשת פטור מאגרה. כמו כן, היא מחזקת את עמדת בית המשפט שלא להתערב בנקל בשיקול דעתם של רשמים בעניינים אלו, בפרט כאשר מדובר בניסיונות חוזרים ונשנים לקבל את הפטור ללא הצגת הצדקה מספקת.