ת"א 52867-06-16

תקציר

התובע, שהיה אנאלפבית וסבל מבריאות לקויה, מכר חלקת אדמה לנתבע. התובע טען כי הוא הונחה במרמה לחתום על חוזה מכר השונה מההסכם בעל פה ביניהם, וכי הנתבע ניצל את מצוקתו וניצולו כדי להונות אותו. בחוזה המכר צוין מחיר רכישה של 60,000 ₪ ושטח של 1,000 מ"ר, ואילו התובעת טענה כי ההסכם בעל פה היה עבור 1,300,000 ₪ ושטח של 600 מ"ר. עוד טענה התובעת כי החוזה אינו תקף לכאורה משום שהוא נוגד את תקנת הציבור, שכן מחיר הרכישה האמיתי לא דווח לרשויות המס. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענות התובע אינן אמינות. שוכנע כי הצדדים סיכמו על מכירת 1,000 מ"ר תמורת 900 אלף שקל, וכי שני הצדדים היו שותפים לדיווח הכוזב לרשויות המס. בית המשפט קבע כי החוזה אינו חוקי ומנוגד לתקנת הציבור. עוד נקבע כי אי החוקיות אינה אגבית אלא בליבת החוזה, שכן הצדדים לא היו מתקשרים בהסכם אלמלא דיווחו במרמה על מחיר הרכישה. למרות הכלל לפיו חוזים בלתי חוקיים בטלים, ביטל בית המשפט את החוזה והורה לתובעת להשיב לנתבעת את מחיר הרכישה. בית המשפט הדגיש את חומרתה יוצאת הדופן של המרמה והעמיד בראש סדר העדיפויות את האינטרס הציבורי בהרתעת חוזים בלתי חוקיים מסוג זה. התובע חויב לשלם לנתבע 927,000 ₪ בתוך 10 ימים מיום מתן פסק הדין, והבעלות בקרקע תוחזר על שם התובע לאחר 20 יום או קודם לכן אם התובע שילם את מלוא התשלום לפני כן. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם.