עת"מ 22283-11-17

תקציר

בבעלות העותרת מספר דירות להשכרה בבניין מגורים בן חמש קומות בתל אביב והיא מבקשת לכלול את הבניין בתכנית פיתוח סמוכה. הבניין המדובר הוא חדש יחסית, ללא צורך בחיזוק, והעותרת שואפת ליהנות מזכויות בנייה נוספות שהכללת התכנית תעניק. העתירה מערערת על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב להחריג את בניין העותרת מהתכנית, בטענה כי הוא פוגע בזכויות הקניין שלה, נוגד עקרונות שוויון ומופרז באופן בלתי סביר. עם זאת, בית המשפט מצדד בוועדה, תוך ציון שיקול דעתן של רשויות התכנון בעניינים אלה וסבירות החלטתן. ההחלטה מתבססת על שיקולים תכנוניים תקפים, תוך התחשבות בבנייתו האחרונה של הבניין ובמיקומו המעולה מול הים. בית המשפט דוחה גם את טענותיה של העותרת בדבר מיקומה של רמפת כניסה לחניון סמוך וזכותה לערער למועצה הארצית, ואינו מוצא בהן כל הצדקה. מאחר שטענותיה של העותרת אינן צלחות, פוסק בית המשפט נגדה, ופוסק הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיבים.