עת"מ 59945-01-13

תקציר

מדובר באזרחית ירדנית, העותרת מס' 1, המתגוררת בישראל משנת 1996, ובעלה הישראלי הנוכחי, העותר מס' 2. הם נישאו באוקטובר 2011, ויחד נולד להם בן, העותרת מס' 3. העתירה מבקשת שני סעדים: האחד, להעניק לעותר מס' 1 מעמד של תושב קבע בישראל, לו היא זכאית לטענתה משנת 2003, והשני, לרשום את העותר מס' 3 במרשם האוכלוסין כבנה של העותרת מס' 2, ובכך להעניק לו אזרחות ישראלית. בית המשפט החליט לדחות את העתירה, בעיקר בשל אי סדרים פרוצדורליים ואי מיצוי הסעדים המנהליים על ידי העותרים. השופטת הכירה במורכבותה של העותרת מס' 1, אשר נקלעה לנישואין מתעללים ולאחר מכן הסתבכה בסיטואציה משפטית מורכבת. עם זאת, מספר גורמים תרמו לפיטורין. ראשית, חל שיהוי רב בהגשת העתירה, שהתייחס להחלטה משנת 2006 לבטל את ההליך המדורג של מתן מעמד קבע לעותרת מס' 1. שיהוי זה, לצד אי חשיפת פרטים מהותיים, כגון הרשעתו הפלילית של העותר, הצדיקו את דחיית העתירה מטעמים פרוצדורליים. זאת ועוד, העותרים לא מיצו את ההליך המינהלי לאף אחד מהסעדים המבוקשים. הם הונחו להגיש בקשה מפורטת להסדרת מעמדה של העותרת מס' 1, שטרם נעשתה. באשר לרישום מעמדה של העותרת מס' 3, החוק מחייב פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך לקבוע אבהות כאשר הילד נולד תוך 300 יום מנישואי האם לבן זוג אחר. העותרים לא עברו את ההליך המתאים, שהוא תנאי מוקדם לסעד המינהלי שביקשו. השופטת ציינה גם את היעדר הניקיון הידני בכל הנוגע לנישואיה של העותרת מס' 1 לאסיר אחר, שהיו לכאורה במרמה ונועדו לזכות במעמד חוקי. תוך הבנת המצוקה שהובילה למצב זה, ראה בו בית המשפט חוסר שפיות המצדיק את דחיית העתירה על הסף. אשר למעמדה של העותרת מס' 3, מצא בית המשפט כי המשיב פעל בהתאם להוראות הדין, והעותרים יכולים להגיש בקשה מפורטת לדיון. אם יידחו, הם יוכלו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הפורום המתאים לסכסוכים מסוג זה. למרות שדחה את העתירה, הורה השופט למשיב להתחשב בנסיבות העבר של העותרים, לרבות החלטת הביטול שהתקבלה ללא שימוע, בעת הטיפול בבקשות עתידיות. כל צד היה אמור לשאת בהוצאותיו, וניתן היה לפרסם את פסק הדין עם פרטים מזהים מסוימים.