רע"א 5830/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הסכסוך הראשוני היה בין חברי מושב אמירים, קהילה צמחונית וטבעונית בעלת מיקוד אקולוגי, לבין העמותה המנהלת את הקהילה. החברים ביקשו לפרוש מהעמותה תוך שמירה על חברותם בקהילה, בקשה שהעמותה דחתה על סמך התקנון שלהם, הקובע כי על החברים לוותר על זכויותיהם בקרקע עם עזיבתם את האגודה. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת העמותה, תוך הכרה בייחודו של מושב אמירים ובצורך להגן על אופיו, ובכך אישרה את החלטת העמותה. לאחר מכן ניסו המבקשים לערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אשר ניתן, אך בסופו של דבר הערעור נדחה לגופו. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער לבית משפט גבוה יותר. גם בקשה זו נדחתה, שכן השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לערעור "גלגול שלישי", דבר המחייב העלאת שאלה משפטית בעלת חשיבות משמעותית מעבר לתחום הדין של הצדדים הקרובים. בנוסף, ציינה השופטת כי התביעה הכספית של העמותה הייתה בגין חובות עבר של המבקשים, שלא היו מותנים במעמדם כחברים אלא בהסכם לשירותים קהילתיים. השופט הגיע למסקנה כי אין מקום ליתן רשות ערעור על החלטה מקדמית בתביעה כספית, ולכן בקשת רשות הערעור נדחתה. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.