ת"א 34410-12-19

תקציר

התובע, אשר יוצג על ידי הנתבע בהליך גירושין, תבע את הנתבע בגין אי מילוי תפקידו. לתובע ולגרושתו היו שני נכסים עיקריים – בית משפחה ועסק בשם רולדין. התובע טען כי הנתבע לא בדק את זכויותיה של גרושתו בבית המשפחה, מה שגרם לעלות נוספת של 55,000 ₪ להסרת העיקול על הבית. הנתבע טען כי לא היה צורך להוציא הצהרת רישום למכירת הבית במסגרת הגירושין, והתובעת לא הצליחה להוכיח כי התוצאה הייתה שונה אילו הנתבע היה עורך את הבדיקה. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי היה על הנתבע לבחון האם זכויותיה הרשומות של גרושתו כפופות לחובות קודמות. הנתבע חויב לפצות את התובע בסכום של 55,000 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. עוד טען התובע כי הנתבע לא דיווח על עסקת המכר לרשויות המס במועד, וכתוצאה מכך הוטל עליו קנס. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בנימוק שהעברת זכויות בין בני זוג במסגרת פסק דין לגירושין פטורה מדיווח לרשויות המס. לפיכך, הנאשם לא היה חייב בקנס. בנוסף, טען התובע כי נגרמו לו הוצאות הקשורות להיטל השבחה ולפרשת "רולדין". בית המשפט דחה טענות אלה וקבע כי התובע זנח אותן בסיכומיו ולא הביא ראיות מספיקות. גם תביעותיו של התובע להוצאות כספיות בשל חוסר יכולתו ליטול משכנתא ועוגמת נפש נדחו, שכן הן היו מעורפלות, חסרות תמיכה ולכאורה נזנחות. לסיכום, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע 55,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. כמו כן חויב הנתבע להשיב חלקית את אגרת בית המשפט ולשלם שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. זכויותיו של התובע על פי הסכם הלוואה עם גרושתו הוקנו לנתבע.