עת"מ 27564-06-21

תקציר

עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב חובתם הנטענת של המשיבים לקיים "הליכי שיתוף ציבור מלאים" בטרם אישור תכנית מתאר להרחבת אשכול גני ילדים על מגרש מסוים. העותרים טענו כי המשיבים לא קיימו שימוע ראוי, ובכך פגעו בזכותם להשתתף בהליך קבלת ההחלטות המינהליות. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים. צוין, כי אין חובה חוקית לשיתוף הציבור באישור היתרי בנייה, והמשיבים לא טעו בדחיית בקשות העותרים להליך שיתוף ציבור מלא. בית המשפט הכיר בחשיבות שיתוף הציבור בהחלטות מינהליות, אך במקרה זה היתרונות לא עלו על החסרונות הפוטנציאליים. זאת ועוד, בית המשפט הכיר בכך שהמשיבים כבר קיימו דיון בדיעבד ושקלו את עמדות העותרים ואת הצעות התכנון החלופיות. בית המשפט הדגיש כי השימוש הנוכחי במגרש לגני ילדים נותר ללא שינוי וכי הבנייה שאושרה אף פחותה מהמותר על פי תמ"א ג'. כמו כן, נלקח בחשבון האינטרס הציבורי במתן מענה למספר הילדים ההולך וגדל במחוז והצורך בשימוש מיטבי במרחבים ציבוריים מוגבלים. בית המשפט מצא כי טענות המשיבים סבירות וכי טענות העותרים משקפות הלך רוח של NIMBY. בנוסף, אישר בית המשפט את תחולתה של תכנית ג' על המגרש הנדון ודחה את טענות העותרים בדבר פרשנות הוראות התכנית. גם המדריך עליו הסתמכו העותרים נמצא בלתי מחייב, ובית המשפט בחר שלא להתערב בהליך קבלת ההחלטות של המשיבים. בנסיבות אלה, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.