ע"א 3/77

תקציר

הערעור מוגש על ידי נושה של חברה זרה, כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר הורה למפרק בנק ישראלי פושט רגל לשלם לנושים במטבע חוץ, דיבידנד סופי לפי שער החליפין ביום תשלום הדיבידנד. הבנק היה רשאי לסחור במט"ח אך הסתמך על עסקאות שלא צלחו וחוסל. טענת המערערת היא כי ההמרה למטבע ישראלי צריכה להיעשות לפי שער החליפין במועד מתן צו הפירוק. המשיבים טוענים כי פשיטת הרגל של החייב אינה משנה את זכותו של נושה במטבע חוץ וכי יש להמיר את החובות למטבע ישראלי בשיעור במועד התשלום בפועל על מנת להשיג צדק ושוויון בין הנושים. בג"ץ קבע כי יש לשמור על זכויות הנושים במטבע חוץ וכי פירוק החברה החייבת אינו פוגע בזכות זו. בית המשפט הורה למפרק לשלם לנושים במטבע שבו נצבר חובם או את תמורתו בלירות ישראליות ביום תשלום הדיבידנד בפועל. בית המשפט הדגיש כי הנושים במטבע חוץ הגישו את תביעותיהם במטבעות החוץ בהתאמה וקיבלו את אישורן על ידי המפרק, ולפיכך יש לראות את המפרק כמי שאישר פסק דין לתשלום חובות אלה במטבע חוץ או שוויו בלירות ישראליות ביום התשלום בפועל.