ת"פ 12401-05-22

תקציר

בגזר הדין מדובר בשני נאשמים שהורשעו בנשיאת אקדחים ובהתנהגות אלימה על רקע סכסוך. השופט מרחיב על חומרת עבירות הנשק והשפעתן על שלום הציבור, תוך הדגשת המדיניות הבלתי מתפשרת והעדיפות הניתנת להרתעה בגזר הדין. הנסיבות נחשבות חמורות, כאשר הנאשמים פועלים יחד ושולפים נשק במהלך ההיתקלויות, מה שמסלים את העימות. השופט מפנה ל"פרשת חליהל" ולתקדימים נוספים כדי להדגיש את פוטנציאל הנזק וחומרת החומרה המוגברת הכרוכים בעבירות נשק, במיוחד לאור הירי שאירע במסגרת הסכסוך. אמנם לא יוחסו לנאשמים נשיאת אקדחים טעונים, אך האיום והפחד שחוו המתלוננים מוכרים. הערכים המוגנים שהופרו מוערכים כנמצאים בסף בינוני-גבוה. השופט מתייחס לפסיקה ענפה ולמגמה משמעותית של הידרדרות בעבירות נשק בתקופה האחרונה, המביאה לתקופות מאסר קצרות. לאחר בחינת הנסיבות, השופט קובע טווח ענישה של 30-48 חודשים לנאשם 1 ו-26-42 חודשים לנאשם 2. נבחנים גורמים מחמירים ומקלים שונים, לרבות הרישום הפלילי של הנאשמים, היעדר הרתעה ונכונות לפצות את הקורבן. בסופו של דבר, שני הנאשמים נידונים ל-34 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לקורבן. השופט מדגיש את אפקט ההרתעה ומטיל עונש חמור בקצה העליון של השליש התחתון של הטווח החל.