ת"א 6153/04

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בעלות על קרקע, המתמקד בעיקר בשאלה האם הנכס המדובר מוגדר כ"נכס נפקדים" לפי חוק נכסי נפקדים. התובעים טענו כי הקרקע נרכשה מהנתבע מס' 1 והייתה בעבר בבעלותו של סובחי, אשר מכר לכאורה את חלקו לנתבעת מס' 1. עם זאת, האותנטיות של עסקאות אלה הוטלה בספק. בית המשפט בחן את מעמד האזרחות של הנאשם מס' 1 וסובחי, ומצא כי שניהם החזיקו באזרחות ירדנית נכון למועד הקובע, 28.6.1967. סיווג זה, יחד עם מיקומו של הנכס במזרח ירושלים, הביאו את בית המשפט לקבוע כי הקרקע אכן הייתה נכס נפקדים. כתוצאה מכך, היא הוקנתה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, והפכה את העסקאות שביצעו הנתבעים מס' 1 וסובחי ללא תקפות מבחינה משפטית. גם טענת התובעים לרכישת הקרקע נדחתה בשל אי הבאת ראיות מספיקות. יש לציין כי בית המשפט מצא את עדותו של הנאשם מס' 1 כחסרת אמינות, שכן הוא הציג גרסאות סותרות לאירועים. בנוסף, חוות דעת המומחה קבעה כי מסמך שהגיש הנתבע מס' 1 כמזויף, דבר שפגע עוד יותר באמינותו. השופט פסק לטובת האפוטרופוס, דחה את תביעת התובעים והורה לנתבעת מס' 1 לשלם לנתבעת 4 את הוצאותיה בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.