ת"פ 43750-06-20

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בעקרון המידתיות בגזר הדין, בסיווג העבירות כאירועים בודדים או מרובים, ובבחינת הערכים המוגנים, נסיבות העבירה ומדיניות הענישה המיושמת בעניינו של הנאשם. **I. עקרון המידתיות וגזר הדין** החלטת בית המשפט מונחית על ידי עקרון המידתיות, הקובע יחס ראוי בין חומרת העבירה, מידת האשמה וסוג העונש ומידת הענישה. עיקרון זה נשען עוד על ידי: * הערכים החברתיים שנפגעו והיקף הפגיעה. * מדיניות הענישה שאומצה על ידי בתי המשפט. * הנסיבות הספציפיות סביב ביצוע העבירה. **השני. סיווג עבירות: אירועים בודדים לעומת מספר אירועים** בית המשפט השתמש ב"מבחן הקשר ההדוק" כדי לקבוע אם העבירות היוו אירוע בודד או מספר אירועים. מבחן זה מתייחס לעבירות הקשורות קשר הדוק בזמן וניתן לראותן כחלק מתוכנית פלילית אחת. * **בקשה:** במקרה זה, הנאשם עמד בפני שני כתבי אישום נפרדים, כל אחד מהם נובע מרקע שונה ומתרחש בתאריכים שונים. למרות ששניהם היו מעורבים בעבירות סמים, בית המשפט לא מצא קשר הדוק ביניהם. * **חידוש משפטי/עקרון:** בית המשפט הכיר בכך שבעוד שמתייחסים לאירועים נפרדים לקביעה ראשונית, ניתן לקבוע עונש כולל לאחר גזר הדין לכל אחד מהם, בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין. **השלישי. ערכים מוגנים ונסיבות העבירה** בית המשפט ניתח את הפגיעה של מעשי הנאשם בערכי החברה ואת הנסיבות הספציפיות של העבירות. * **תקיפה ופציעה:** כתב האישום מפרט אירוע אלים שבו הנאשם, יחד עם אדם נוסף, ניצל את פגיעותה של המתלוננת, סיפק לה סמים ותקף אותה. בית המשפט הדגיש את חומרת האלימות, במיוחד כאשר היא מבוצעת על ידי אנשים ידועים, והדגיש את הנזק הפסיכולוגי והפיזי שנגרם. בית המשפט הפנה לתקדים (ע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' חסן) המדגיש את החובה החברתית להילחם באלימות ואת תפקידו של בית המשפט בהטלת עונשי מאסר. הפגיעה בערכים מוגנים באירוע זה הוערכה כבינונית-גבוהה. * **עבירות סמים (אספקה, גידול, החזקה):** עבירות אלה נחשבו כפוגעות בשלום הציבור ובבריאותו. בית המשפט הכיר בהשפעה השלילית הנרחבת של סמים על יחידים, משפחות והחברה כולה. * **קוקאין:** בית המשפט ציין את השפעותיו ההרסניות של הקוקאין, תוך שהוא מציין את פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שלו ואת השפעתו הקשה על התפקוד הגופני והקוגניטיבי (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה). * **קנאביס:** גם קנאביס, הנחשב לעיתים קרובות ל"סם קל", גורם לפגיעה קשה בבריאות הציבור, וסיווג זה אינו מצדיק הקלה בעונש (ע"א 8759/21 קסלר נ' מדינת ישראל). * **טיפוח:** בית המשפט הדגיש את עמדת המחוקק לגבי גידול סמים, והשווה את חומרתו להפצת סמים על ידי קביעת עונש מקסימלי של 20 שנה, המשקף עמדה נורמטיבית נגדו (ע"פ 12819-11-15 מדינת ישראל נ' בן צבי). **הרביעי. מדיניות ענישה וטווחי גזר דין** בית המשפט סקר פסיקה נרחבת כדי לקבוע טווחי ענישה מתאימים לעבירות שבוצעו. * **סיוע לאספקת סמים:** בית המשפט ציין כי העונשים על אספקת סמים הם רחבים ותלויים בגורמים כמו תדירות האספקה וסוג הסם. על סיוע וסיוע, העונש הוא מחצית מזה של העבירה העיקרית. סקירת הפסיקה לעבירות אספקה/סחר הצביעה על טווח עונש המתחיל בדרך כלל בין שישה חודשים ל-18 חודשי מאסר, עם שינויים המבוססים על סוג הסם, כמותו ועברו הקודם. * **תקיפה ופציעה ממשית על ידי שני אנשים או יותר:** סקירת הפסיקה של עבירה זו העלתה כי גזר הדין נע בדרך כלל בין מספר חודשים ל-18 או 24 חודשי מאסר, המלווה לעתים קרובות בפיצוי כספי לקורבן. * **גידול והחזקת סמים:** בית המשפט בחן מקרים הקשורים לגידול והחזקת סמים לשימוש לא אישי. גזרי הדין במקרים אלה היו מגוונים, כאשר חלקם קיבלו עבודות שירות ואחרים קיבלו עונשי מאסר שנעו בין שישה חודשים ל-18 חודשים, תלוי בהיקף המבצע ובכמות הסמים המעורבים. **V. קביעת עונשו של הנאשם** בית המשפט שקל מספר גורמים בעת קביעת גזר הדין הסופי: * **גיל הנאשם והודאתו:** הנאשם, בן 40, הודה ולקח אחריות, והביע חרטה מסוימת. * **כוונה ראשונית:** בית המשפט הכיר בכך שהאירוע החל בכוונה לעזור למתלונן, אם כי הוא הסלים. * **חלוף הזמן והתנהגות הנאשם:** בית המשפט עמד על חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ואי התייצבותו של הנאשם לשימוע, מה שהוביל להשעיית כתב האישום נגדו. * **התקופה שלפני הגשת כתב האישום והמעצר:** ניתנה התייחסות לתקופה של השנתיים בין העבירות להגשת כתב האישום, כמו גם לזמן שהותו של הנאשם במעצר. * **נסיבות נפשיות וחיים:** בית המשפט התחשב במצבו הנפשי המורכב של הנאשם, אשפוזו ונסיבות חייו הקשות על סמך תסקירי שירות המבחן ומסמכי ההגנה. * **עונש מאסר ראשון:** עונש המאסר הראשון של הנאשם (לא כולל מעצר צבאי) היה גורם מקל. * **המצב הכלכלי:** קצבת הנכות של הנתבע והיעדר תעסוקה יציבה השפיעו על ההחלטה לגבי סכום הקנס. * **עבר פלילי:** הרישום הפלילי של הנאשם כלל הרשעה מיושנת בגין קטטה והרשעה נוספת בגין החזקת סמים לצריכה עצמית. * **אופי הפציעות:** בעוד שפציעותיו של המתלונן לא היו חמורות מספיק כדי לדרוש טיפול, הן תואמות את האירוע המתואר. * **השוואה לנאשם שותף:** בית המשפט ציין כי הנאשם השותף קיבל עונש של 10 חודשי מאסר, כאשר תפקידו של הנאשם הנוכחי היה פחות חמור. נשקלה אחידות בגזר הדין, אך נמנעו פערים משמעותיים. **השישי. עונש שהוטל** הנאשם קיבל את העונשים הבאים: * תשעה חודשי מאסר (בניכוי ימי מעצר). * הפעלת מאסר על תנאי של 3 חודשים: חודשיים במקביל וחודש במצטבר, סה"כ 10 חודשי מאסר. * מאסר על תנאי של חמישה חודשים, המותנה בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים בתוך שלוש שנים. * קנס בסך 2,000 ₪, שישולם בתשלומים. * הפעלת התחייבות קודמת בסך 1,500 ₪. * התחייבות כספית בסך 2,000 ₪ לשלוש שנים, להימנע מביצוע עבירות חוזרות. * ארבעה חודשי פסילת רישיון, בתנאי שלא יבצע עבירות דומות לאחר השחרור. * צווים להשמדת סמים והחזרת מוצגים אחרים. ההחלטה גם תיארה נהלים לניכוי כל ערבות שהופקדה מהקנס וההתחייבות שהוטלו, עם כל עודף שיוחזר. כמו כן נקבעה זכות הערעור תוך 45 יום.