עע"מ 2015/08

תקציר

העררים המאוחדים במקרה זה נגעו להתנגדויות להיתר בנייה שניתן לשכן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה במטה יהודה. המערערים טענו כי ההיתר אינו תואם את התכנית המפורטת במסגרת תכנית המתאר המקומית מ.י. 920. תחילה דחה בית המשפט לעניינים מנהליים את עתירתם והורה להם להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, שגם היא דחתה את טענותיהם. לאחר מכן הגישו המערערים עתירה נוספת נגד החלטה זו, אשר נדחתה, והובילה לערעור הנוכחי. הסוגיה המרכזית הייתה האם היתר הבנייה תואם את התוכנית המפורטת, שקבעה יחידת דיור אחת לכל מגרש, הגבילה את גובה הבנייה וכללה הנחיות לגבי כיוון הבניין ושימור העצים. בסופו של דבר קבעו בתי המשפט כי ההיתר אכן עמד בהוראות המחייבות של התכנית המפורטת וכל חריגה מותרת. טענות המערערים לא נתמכו בממצאים העובדתיים של ועדת הערר, אשר ערכה ביקור באתר וקבעה כי המבנה תואם את הוראות התכנון, לרבות גובה והתמצאות. בית המשפט גם לא מצא נזק מהותי המחייב ביטול בשל ליקויים פרוצדורליים כמו אי פרסום. לפיכך דחה בית המשפט את הערעורים, אישר את החלטות הערכאות הנמוכות ואת דבקות היתר הבנייה בתכנית המפורטת, והורה למערערים לשלם למשיבים הוצאות משפט.