ע"ע 216-04-10

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים הנוגעים לסכסוך עבודה בין מאמן כדורסל, מר יצחק אבישר, לבין הגופים המנהלים את קבוצת הכדורסל עירוני רמת גן, קרי א.ש. רמת גן חליטות מיסודן של בית"ר ומכבי רמת גן בע"מ (החברה) ועמותת בני רמת גן (העמותה), שנוסדה על ידי בית"ר ומכבי רמת גן. המאמן נשכר לנהל את הקבוצה בעונת 2004/2005, אך פוטר לפני סיום העונה. בית הדין לעבודה פסק לטובת המאמן, קבע כי העסקתו הופסקה בחוסר תום לב וללא עילה, והורה לחברה לשלם למאמן את שכרו למשך יתרת חוזהו, וכן פיצוי שכר חלקי בגין שכר חודשיים. המאמן ערער על ההחלטה וטען כי היה צריך לפסוק לו פיצויי שכר מלאים, כמו גם פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, וכי יש להטיל על החברה וההתאחדות אחריות ביחד ולחוד לשכרו. החברה ערערה גם היא, בטענה כי יש לה עילה מוצדקת לסיים את העסקתו של המאמן. פסק הדין, שנכתב על ידי השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ואליו הצטרפו השופטים ורדה וירט-ליבנה ויגאל פליטמן, כמו גם נציגי הציבור מר משה אורן ומר שלום חבשוש, מקבל חלקית את ערעור המאמן ודוחה לחלוטין את ערעור החברה. פסק הדין מאשר את קביעת בית הדין לעבודה כי החברה הפרה את חוזה העבודה ופיטרה את המאמן ללא סיבה, ולכן על החברה לשלם את שכרו של המאמן עבור העונה הנותרת וכן פיצויי שכר חלקיים בסך 80 אלף שקל. עם זאת, פסק הדין אינו מקבל את הטענה כי המאמן פוטר שלא כדין, שכן המאמן כבר פוצה בגין הפרת החוזה. בנוסף, פסק הדין קובע כי הן החברה והן ההתאחדות חייבות ביחד ולחוד בתשלום שכרו של המאמן, שכן ההתאחדות הייתה הישות המשפטית שניהלה את הקבוצה בעת חתימת חוזה ההעסקה, למרות שהחברה לקחה על עצמה לאחר מכן את ניהול הקבוצה. ההתאחדות אינה חייבת בתשלום פיצויי השכר בשל סיבה טכנית, שכן היא לא הייתה צד לתביעה המקורית. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.