סע"ש 63711-09-17

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר על שכר והטבות שונות שלא שולמו. השופטת פסקה לטובת התובע בין היתר ופסקה לו 1,977 ש"ח הפרשות לפנסיה, 456 ש"ח דמי חגים ו-432 ש"ח שכר שלא שולם. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מתאריכים נקובים. כמו כן הורה השופט לתובע לשאת בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 4,000 ₪. יתר טענות התובע נדחו. השופטת קיבלה את טענת הנתבעת כי שכרה השעתי של התובעת בסך 35 ₪ נטו כולל דמי נסיעה וכי תביעתה של התובעת לתוספת דמי נסיעה אינה נתמכת. עוד קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח את טענתו לדפוס עבודה קבוע וקיבלה את ראיות הנתבע בדבר שעות העבודה בפועל של התובע. כתוצאה מכך, דחתה השופטת את תביעות התובע לדמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין שימוע ופיצוי בגין עוגמת נפש, שכן התובע הוא זה שנטש בזעם את עבודתו. באשר לנסיבות עזיבתו של התובע, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח כי פוטר. תחת זאת, הראיות תמכו בטענת הנתבע כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת. עם זאת, מאחר שהנתבעת הסכימה לשלם לתובע פיצויי פיטורים, קבע השופט כי התובע זכאי לקבלם. השופט חישב את זכאותו של התובע לדמי פדיון חופשה וקבע כי הנתבע כבר שילם לו יותר ממה שמגיע לו. השופטת דנה גם בתביעות התובעת לדמי הבראה, תשלום שכר עבודה עבור החודשים יולי ואוגוסט 2017, פיצוי בגין אי המצאת תלושי שכר כדין ופיצוי בגין אי הודעה לעובד, ופיטרה את כולן למעט אי המצאת תלושי שכר כדין. השופט קבע כי הנתבע אכן ביצע הפרה אך לא פסק כל פיצוי שכן התובע לא הוכיח כל נזק. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויישלח אליהם.