פש"ר 7667-04-18

תקציר

התיק סובב סביב היתרה שנותרה בקרן פשיטת רגל לאחר ששולמו כל ההוצאות והדיבידנדים. הנאמן ובא כוח הנושה הגישו שניהם בקשה לשכר טרחה מיוחד, מה שעורר ויכוח כיצד לנהוג בעודף זה. בית המשפט דחה את בקשת בא כוח הנושה, שכן הוא לא מונה ככונס נכסים בהליך זה ומעשיו לא הצדיקו תגמול מיוחד. במקום זאת, נפסק לנאמן שכר טרחה מיוחד בסך 10,000 שקל, תוך הכרה בעבודתה יוצאת הדופן בעקבות פסק הדין, שהתעכב בערעור הנושה. עמלה זו, יחד עם הוצאות אחרות, תנוכה מהקרן. היתרה, הנובעת מפדיון נכס למגורים, תוחזר לחייב, למרות צו קודם שקבע אחרת. שכרה של הנאמנה יחושב לפי בחירתה, בהתאם לתקנות השכר. ככלל, פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על ציפיות כל הצדדים המעורבים ולאזן בין האינטרסים של הנושים והחייב, במיוחד בהתחשב במצבו הרפואי של האחרון.