בש"א 5837/20

תקציר

בעניין גולדשטיין דחה בית המשפט את ערעורה של המערערת על החלטת הרשם לשלול פטור מתשלום אגרה והפקדת בטוחות בגין פסק דין קודם של בית המשפט. המערער טען כי מצבו הכלכלי אינו מספיק כדי לעמוד בהתחייבויות אלה, וטען כי הטלת האגרה פוגעת בזכותו לגשת לערכאות. עם זאת, הרשם קבע כי אין עילה לפטור כזה, שכן המערערת הספיקה בעבר להעמיד ביטחונות מהותיים בעניינים משפטיים אחרים והיו לה הוצאות חריגות מהליכים קודמים. ההחלטה נבחנה לפי תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך התמקדות בשאלה האם נימוקי הרשם מפורטים דיים. בית המשפט אישר את שיקול דעתו הרחב של הרשם, וציין כי לא תמיד יש צורך בהנמקה מפורטת בעניינים פרוצדורליים כאלה, במיוחד כאשר הסוגיות וההחלטות פשוטות. משכך, מצא בית המשפט כי קיימת הצדקה מספקת להחלטת הרשם, וכי זכויותיו של המערער לא נפגעו כנטען. עוד הסביר בית המשפט כי הכללים הפרוצדורליים הנוגעים לפטור מאגרה מאזנים בין זכות הגישה לבית המשפט לבין שיקולים שיפוטיים רחבים יותר, כגון מניעת התדיינות קנטרנית וניהול משאבים שיפוטיים. פסק הדין אישר כי במקרה זה לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות או סטייה מההנחיות הפרוצדורליות שנקבעו.