ת"א 42146-07-14

תקציר

בית המשפט קבע כי יצחק היה כשיר לחתום על ההסכם וכי ההסכם אכן נחתם על ידו ועל ידי רעייתו יעל, ולא ניתן לראות בו עסקת משכון אלא הסכם מכר. ההסכם עומד אפוא על תילו והטענות נגד תוקפו נדחות. בית המשפט הורה ליצחק לשלם לנתבעים את הוצאות הכנת חוות דעת מומחה והוצאות נוספות, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪. ההחלטה ניתנה שלא בנוכחות הצדדים והתבססה על ההערכות והעדויות שהוצגו בפני בית המשפט במהלך הדיונים. בין היתר הסתמך השופט על עדותה הברורה והאמינה של עו"ד שמילה, שייצגה את האינטרסים של כל הצדדים בעת חתימת ההסכם, ועל הודאתו המפורשת של יצחק בבקשה לצו כינוס נכסים, בה הודה במכירת הדירה. חוות דעת המומחה שהגיש יצחק, בה נטען כי חתימותיו זויפו, נמצאה בלתי משכנעת בהשוואה לחוות דעת המומחה שהציגו הנתבעים.